גילדות צומח בגינת מאכל אקולוגית

גילדות בטבע

כולנו היינו רוצים לטפח מרחב ירוק, שופע ומניב סביב ביתנו ובעדיפות לאחד נטול רעלים וכימיקלים. על מנת להצליח לטפח גינה מזינה וטבעית ללא התערבויות כימיות עלינו לדעת לזהות ולחקות דפוסים ותבניות טבעיות ולהטמיע אותן בגינתנו. 

אחד הדפוסים הבסיסיים והמעניינים ביותר הוא עיקרון הגילדה (חברותא).  

בתמונות וההסברים הבאים תוכלו לראות גילדות מעשה ידי אדם, המתבססות על השראה מהטבע:

אם נתבונן במערכות טבעיות כמו שדה פתוח, חורש צפוף, יער בוגר או אפילו מדבר, נגלה שצמחים שונים במערכות אלו נוטים לגדול במקבצים החוזרים על עצמם – אלו הן הגילדות. אם נעמיק את ההתבוננות והמחשבה שלנו בתופעה הנ״ל, נגלה כמה היא מפתיעה ואף מאתגרת את עיקרון התחרות בטבע שגדלנו על ברכיו. 

איך יכול להיות שהאלון והאלה מצליחים לגדול כל כך בסמיכות אחד לשני מבלי להתחרות ולנוון אחד את השניה? מדוע התאנה והגפן משגשגים יחד ואף מניבים יפה?

כיצד המרווה המשולשת, הלוטם המרווני והקידה השעירה מצליחים למצוא את מקומם במרחב, מבלי להזיק אחד לשני ואף באופן שתורם להתפתחות האישית של כל אחד מהם?

במקרים מסוימים זה פשוט עניין של מיקום נכון במרחב, כמו המפנה הנכון לשמש או צורת הצימוח של הצמח לגובה/רוחב. לעיתים, אלו הן האינטראקציות הכימיות המדוייקות בין צמח לצמח או שיתוף פעולה בין המיקרואורגניזמים שכל צמח מעודד. במקרים אחרים, אלו הם בכלל בעלי-החיים שצמח אחד מושך, אשר תורמים לבריאותו ולהתפתחותו של צמח אחר. 

קצרה היריעה מלהסביר לעומק את כל הגורמים המאפשרים לצמחים לשגשג בגילדות צפופות בבר. אך מה שחשוב בכל הסיפור הזה, היא היכולת שלנו לקחת השראה מעקרון החברותא בטבע ולהטמיע אותו בגינה/שטח שלנו.

היתרונות של עבודה בגילדות

לרוב אנו בוחרים למקם צמחים במרחב באופן כזה שישרת את הצרכים האסתטיים שלנו בלבד. כמו כן אנו נוטים לייצר הפרדה בין צמחים שונים על מנת להימנע מעומס על העין או להקשות על התחזוקה העתידית של הגינה. אך אם נשכיל להבין את עיקרון הגילדות ולתכנן את השטח שלנו על-פיו, אנחנו יכולים להרוויח בכמה רמות:

1. אסתטיקה טבעית יותר, המתאפיינת בקווים רכים יותר ותנודות עונתיות של פריחה ושלכת. גינה דינמית ומעניינת יותר לאורך העונות.
2. ניצול מיטבי ופרודוקטיבי יותר של המרחב, עקב שימוש מושכל בשכבות וצורות צימוח (משתרעים, עשבוניים, בני שיח, שיחים, מטפסים, עצי חופה תחתונה, עצי חופה עליונה).
3. עידוד ומשיכת חיות בר לתוך הגינה בעקבות מערכת מגוונת ומעט סבוכה יותר (לצורכי מסתור וקינון). דבורים, פרפרים, ציפורי שיר, ניצים, זיקיות, קיפודים, צבים ופרוקי רגליים רבים יודו לכם מאוד על גילדות עשירות ומגוונות בגינתכם.
4. מערכת בריאה וחסונה יותר עקב אינטראקציות חיוביות בין צמחים ובזכות הגדלת המגוון הביולוגי. העצמת ההאבקה, משיכת טורפי מזיקים למערכת והגדלת קיבוע החנקן והפחמן בסביבת צמחי המאכל שלנו הן רק חלק קטן מהאיכויות שאנו מעודדים בגינתנו ע״י עבודה בגילדות.
5. הזנה טבעית ומיטבית יותר של צמחי התועלת שלנו (פירות, ירקות, תבלינים וצמחי מרפא). כאשר אנו שותלים כמה צמחים שונים בעלי צורות צימוח והתנהגות שונות באותו המרחב, אנו יוצרים מרחב בו הצמחים השונים מעלים חומרי הזנה מגוונים (מעומקי קרקע שונים) קרוב לפני השטח והופכים אותם לזמינים יותר לכלל הצמחים בגילדה.
6. גינה מזינה ומניבה יותר, בעקבות אפיון ושימוש נכון יותר במרחב ובתנאי תאורה שונים. ככל שנאפיין את הנישה בה אנו עובדים באופן מדויק יותר, נוכל לגדל בה מגוון גדול יותר של מזון ולהרחיב את פריסת התנובה לאורך השנה.
7. גינה אקולוגית יותר כתוצאה מכל הנקודות הנ״ל. בעקבות עידוד מגוון ביולוגי, הפחתת הצורך בהדברה ודישון וניצול מיטבי של המרחב, אנחנו מסוגלים לייצר גינה אשר משתלבת במערכת האקולוגית בה אנו פועלים באופן מיטבי ונכון יותר מאשר גינת נוי קונבנציונלית המבוססת על דרישות אסתטיות בלבד.

אז איך מתכננים גילדה בפשטות?

1. אפיון המרחב: נתחיל בהתבוננות באזור אותו אנו מעוניינים לתכנן בנקודות זמן שונות במהלך היום ונאפיין אותו לפי החשיפה שלו לשמש (כמה שמש האזור מקבל בנקודות שונות ביום בחורף לעומת הקיץ) ועל-פי הצרכים שלנו בנישה הזו – נוי, מזון, פינת ישיבה, שביל ראשי, מיסוך וכו׳.
2. נייצר רשימת צמחיה העונה על תנאי התאורה שאפיינו והצרכים שהגדרנו ונתחיל לשחק עם מיקומם במרחב. נקפיד קודם כל למקם את הצמחים הגבוהים ו/או הרחבים ביותר (לרוב במרכז או ב״גב״ הגילדה) ומהם נמשיך לצמחים נמוכים וצרים יותר (לרוב בשולי הגילדה).
3. מבט ביקורתי על התוצאה – נשאל את עצמנו שאלות חשובות כמו:
   • האם התייחסנו לדרכי גישה בתוך הגילדה וסביבה שתהיה נוחה לתחזוקה? 
   • האם באמת לקחנו בחשבון את הגודל הסופי של כל צמח או אולי צופפנו מדי? (נטיה שכיחה ביותר) 
   • האם דרישות ההשקיה של הצמחים דומות מספיק? 
   • האם המראה של הצמחים ישתלב טוב יחד (עלווה, פריחה, צורת צימוח) או שיצרנו ערבוביה לא קשורה?

כמה טיפים חשובים:

• במידה ובחרנו צמחים מטפסים, חשוב לבחור בקפידה יתרה ולוודא שלא בחרנו מטפס מאסיבי או שתלטן מדי לגילדה, כזה שיקשה על התחזוקה ובסופו של דבר יפגע בהתפתחות התקינה של הצמחים האחרים. לא כל גילדה יכולה לשאת צמחים מטפסים!
• צמחי הבר העונתיים והרב-שנתיים המופיעים באופן טבעי בגילדה שלנו ובסביבותיה הם בהחלט חלק לגיטימי בגילדה עצמה וישנה חשיבות ביולוגית (ואסתטית) גדולה לאפשר לצמחים אלו להתבסס ולהשתלב בגילדות שלנו. הם תורמים ישירות לבריאות הביולוגית של הגילדה, מגדילים את מגוון המזון בה ומעשירים את הגילדה מבחינת חומרי הזנה.

יישום דפוס הגילדה/חברותא, על פי העקרונות שציינו למעלה, טומן בחובו יצירת מערכת טבעית חזקה, מגוונת ופרודוקטיבית יותר. מעבר לכך כל מתכנן או גנן שיצלול לעומק העבודה עם עיקרון הגילדות יגלה עולם נפלא של שיעורים ולקחים שניתן להשליך על תחומים נוספים של תכנון ועיצוב ועל החיים בכלל. 

מוזמנים לצפות בסרטון קצר שהכנו בנושא:

ההבנה העמוקה של הדדיות בעולם הטבעי בכלל והעולם הצומח בפרט, מעניקה ענווה ובטחון בדרך. ההכרה בכך ששום דבר לא עומד בפני עצמו אלא תלוי בקשרים הדוקים עם שותפים צומחים, חיים ודוממים, מאפשרת לנו לעבור בהדרגתיות מתודעה של הפרדות, מחיצות וצמצום, לתודעה של חיבור, הרמוניה ואחדות עם העולם בו אנו פועלים.

חיבור נעים!