התבוננות ושינוי נקודת המבט
כשאנו משוחחים עם לקוחות, גם כאלה שכבר ״השתכנעו״ ורוצים לאמץ את הגישה הטבעית והביולוגית לטיפול בחצר או בשטח החקלאי שברשותם, אנחנו נתקלים בהרבה שאלות כמו: ״אבל מה עם המזיקים?״, ״אני נגד ריסוסים אבל הברוקולי שלי מלא בכנימות עכשיו, מה עושים?״, ״איך אני נפטרת מהזחלים שתוקפים לי את החסה?״.
התשובות לשאלות אלו נעוצות בשינוי ההתבוננות במערכת כולה – מהתבוננות תועלתנית להתבוננות מערכתית. לכן, בשורות הבאות נשים בצד את המונחים ״גינה״, ״שדה״, ״מטע״ וכו׳ ונתייחס לכולם כאל ״מערכת״.
הרוב המוחלט של המערכות בהן אנו פועלים עברו הפרה קשה, כתוצאה מנקודת מבט ואופן ניהול חד-ממדיים, המרוכזים בצרכי האדם בלבד.
לעיתים קרובות מדי אופן ניהול וביסוס המערכת מונעים אך ורק משיקולים של מיקסום התנובה ו/או דרישות אסתטיות. עקב כך, נדחקים לשוליים דברים חשובים ומעניינים יותר כמו מגוון ביולוגי, סגירת מעגלים טבעיים ויצירת מיקרו אקלים, ובסופו של דבר אנו מקבלים מערכות חלשות ולא יציבות התלויות בהתערבות כימית על מנת לשרוד ולהניב.
כל אותם “מזיקים״ אשר כולנו חרדים מהם כל כך, הם בפועל שותפים טבעיים וחלק מובנה במערכת שלנו, אשר במצב אידאלי מתקיימים בה באיזון והרמוניה עם כל מרכיביה. שותפים טבעיים אלו הופכים למזיקים כאשר מופר האיזון במערכת ובמיוחד כאשר הופכים אותה למונוקולטורה.
כאשר אנו מצליחים לשנות את נקודת המבט שלנו לנקודת מבט מערכתית וסבלנית אנחנו מצליחים ליצור מערכת מאוזנת אשר משרתת את כל הפרטים המתקיימים בה והופכת להיות קרקע לשיתוף פעולה ולא לתחרות. מניסיוננו בתכנון והקמת של גינות מאכל ותועלת אקולוגיות, נוכל להעיד כי מערכת מאוזנת בה נסגרים כמה שיותר מעגלים מייצרת מזון מזין וחיוני יותר ובהחלט גם טעים יותר.
כיצד משנים את נקודת המבט? כמו מרבית השינויים זהו תהליך, אך הדרך היא לפתח סבלנות ותמיד לחפש את התמונה המלאה במקום להסתכל נקודתית על בעיה מקומית.
להכיר מקרוב את השותפים הטבעיים
נביא כאן כמה דוגמאות לשותפים טבעיים שהגינה או השדה הינם הסביבה הטבעית שלהם, וכן את נקודת המבט אותה אנו מציעים לבחון:
- כנימות/אקריות על צמח חולה/זקן – כאשר נתבונן במערכת בריאה, נגלה שהצמחים הנתקפים ב״מזיקים״ הם הצמחים החלשים/הזקנים או אלו הסובלים מעקה כלשהי וכך הם מתפרקים חזרה למערכת במקום לצרוך ממנה משאבים יקרים. לכן, כשצמחים בודדים נתקפים בכנימות/אקריות ישנה חשיבות לתת לתהליך לקרות ולהשלים מעגל מלא. יתרה מכך, נוכחות ממושכת של אותן כנימות/אקריות תעזור בסופו של דבר למשוך ולבסס אוכלוסיות של טורפי מזיקים במערכת המזון שלנו (לדוגמה חיפושית מושית השבע הניזונה מכנימות). כלומר, הסבלנות וה”הקרבה” של כמה צמחים יעזרו לנו להגיע לאיזון מהר יותר מאשר מלחמת חורמה נקודתית ב״מזיק״ ספציפי.
- חרקים מעופפים – אותם ״ברחשים״ למיניהם, אשר חקלאים וגנים לרוב חוששים מהם בתור מזיקי עלים, הם אלמנט מאוד חשוב להאבקה של צמחים. כל פרח, בין אם של גידולי תרבות או צמחי בר, הוא מאוד ספציפי ומושך סוגים של מאביקים מתמחים (המתמקדים בפרחים ממשפחות מסויימות). כאשר אנו מאפשרים לכל החרקים המעופפים להתקיים במערכת שלנו אנו זוכים בתגבור האבקה שהינו מאוד משמעותי לגידול שלנו. הימצאותם של מאביקים שונים במערכת חשובים היום במיוחד לאור היעלמותם של הדבורים, החשובות כל כך להאבקה חקלאית.
- חולד/ גירית/ דורבן – אין ספק כי חפירות של גיריות, תלי אדמה, וכן זלילות על-ידי חולדים עשויים לפגוע משמעותית בגידולים וליצור תסכול רב. אך אם נייצר מערכת מספיק מגוונת ולא שורות אינסופיות של אותו גידול, נגלה שהנוכחות של מכרסמים ובע”ח דומים להם, מתחילה להביא יותר תועלת מנזק: הגירית, הדורבן והחולד מאווררים ומתחחים את הקרקע ומשנעים המון חומר אורגני ממקום למקום בצורתו המקורית ובתוך הגללים של אותם בעלי-חיים. כמו כן, ערך נוכחותם הינו גם דרך חלקם בוויסות אוכלוסיות חרקים, שבלולים וזחלים.
דרכי פעולה
על מנת שאותם בעלי-חיים (שתכופות אנו מכנים ״מזיקים״) יחזרו להיות שותפים טבעיים במערכת גידול המזון שלנו, אנחנו חייבים להתחיל לייצר פוליקולטורה ולעודד באופן פעיל הגעה והתבססות של מגוון יצורים.
הנה כמה פעולות שיתרמו לכך באופן מיידי:
- הפסקה מוחלטת של שימוש בכימיקלים
- השארה ופיזור בשטח של עלים, גזם ענפים ובולי עץ
- יצירת תילי אבנים וערימות של ענפים ועלים
- השארת טלאים של אזורי בר לא נגועים (“אזור 5” בשפת הפרמקלצ׳ר)
- טיפוח פוליקולטורה של צמחי בר, צמחים מושכי מאביקים ורב שנתיים פורחים בשילוב עם גידולי המזון שלנו
- שילוב עצים בשטח הגידול גם אם ממוקמים בשוליים
- צמצום פעולות עישוב עד כמה שאפשר והעדפת חיתוך על עקירת עשבים
מאחלים הצלחה והרבה סבלנות!
