אנו שמחים, כמו בכל חורף, לראות את ה”סויילים” שלנו מתמלאים ועולים על גדותיהם בגן הירק שלנו, ביער המאכל קדרון. כל זאת כמובן בזכות הגשמים העזים שירדו, ועודם יורדים, בשבועות האחרונים. אבל רגע! מה זה סוייל? ואיך הוא יכול לעזור לנו לקצור כמויות אדירות של מים ולעצור לחלוטין את שחיקת הקרקע?
בפוסט זה אלכס לוקח אותנו לסיור בין מערכות אגירת המים ביער המאכל קדרון, ומסביר את היתרונות של חפירת סוייל על אדמתכם.
מה זה סוייל?
סווייל היא תעלה רחבה שנחפרת לאורך קווי הגובה של האדמה, בניצב למדרון, וכך לעצור, להאט, לאסוף ולחלק את מי הגשמים (ואיתם חומרים אורגניים וחומרי הזנה ברחבי השטח). סווילים הם מרכיב חיוני בשימור נגר עילי (מי גשמים הזורמים על פני השטח) בשטחים חקלאים, גינות אקולוגיות או בכלל לתמיכתת חיים ברי קיימא ואוטרקיים.
זוהי דרך קלה לקצור מים וחומרים אורגניים, ולהגדיל את כמות מי הגשמים המגיעה לאדמה שלנו, וניתן לחפור את הסווייל ידנית כשמדובר בקנה מידה קטן או בטרקטור כחלק מפרויקט עבודות עפר גדול יותר.
למה ליצור סוויל?
ביותר ואז להפנות אותם לתעלות הניקוז. ההיגיון מאחורי זה הוא להקטין את הנזק הפוטנציאלי שגשם פתאומי ומהיר יכול לגרום לכבישים ולתשתיות שלנו.
אבל! גישה זו לקויה וליניארית מדי, וגורמת לכולנו לאבד מי גשם טריים ויקרים שארצנו הצחיחה זקוקה להם נואשות. בנוסף, גישה זו מקדמת סחף קרקע אדיר ולעתים קרובות מובילה מזהמים וביוב לאקוויפרים שלנו. אם זה לא מספיק באופן אבסורדי זמן קצרצר לאחר הגשמים, כשהשמש יוצאת, מופעלות מחדש מערכות ההשקיה החקלאיות (כי מי הגשמים לא חלחלו כראוי לקרקע).
אבל זה לא צריך להיות המקרה – במיוחד בחורף. סוויילים עוצרים את המבול ומאפשרים למי הגשמים לחלחל לאט ובאופן פסיבי לקרקע. הם מפחיתים את הלחץ על מערכות הניקוז העולות על גדותיהן ואת הצורך בהשקיה כפייתית, תוך שימור החומר האורגני וחומרי ההזנה שבקרקע. בנוסף לכך, אם הסוויילים ממוקמים במיקום אסטרטגי, הם יכולים לא רק לאסוף את מי הגשמים מהאדמה שלכם, אלא גם לאסוף ולאגם את מי הנגר מהקרקעות השכנות במעלה הזרם.
משרד החקלאות מעודד חפירת סוויילים
אתם אולי תופתעו לגלות שסווילים הם לא שיטה ייחודית לפרמקלצ’ר, אלא זוהי למעשה פרקטיקה עתיקה מאוד, הזוכה גם לעידוד של הממשלה. עקרונות אלו ועוד, יושמו על ידי הנבטים ששלטו בנגב החל משנת 300 לפני הספירה. באמצעות שיטות אלו הצליחו הנבטים לקיים מערכות חקלאיות שופעות במדבר ולתמוך ביישוביהם שגדלו במהירות, עם הצלחתם כסוחרים.
כיום, שיטות אלו אף מסובסדות חלקית על ידי משרד החקלאות, דרך אגף בשם התחנה לחקר הסחף. הסיבה לתמיכת הממשלה היא ההכרה בכך שמעל-30% מהקרקעות החקלאיות בישראל יצאו מכלל שימוש, עקב סחף קרקע קיצוני שנוצר בעקבות עיבוד חלקאי אינטנסיבי.
אחת הדרכים הטובות ביותר לשיקום הקרקעות הנ”ל חזרה לשימוש חקלאי, הן עבודות עפר מדויקות ויצירת סוויילים (וצורות נוספות) שיעצרו, יאטו, יפזרו ויחלחלו את המים המגיעים מאירועי הגשם הקצרים, הפתאומיים והחזקים בהם מתאפיין החורף שלנו.
סוויילים ושתילת צמחים
אם עושים זאת כראוי, תלולית הסווייל הופכת לאזור שתילה אידיאלי לעצי פרי ועשבי תיבול. התלולית שממוקמת במורד השיפוע מתעלת הסווייל (ראו איור מקודם), סופגת באיטיות את המים המצטברים בתעלה והופכת ללחה ושופעת יותר, עמוק יותר לתוך ימי הקיץ החמים ובכך תומכת את עצי הפרי או התבלינים שנשתול בתלולית.
סוויילים ומגלש העודפים
היבט חשוב נוסף של חפירת הוא לתכנן מגלש עודפים פאסיבי טוב. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לבחור מקום מפולס על גבי תלולית הסווייל ולהנמיכו באופן כזה שהמים יוכלו לגלוש דרכו באופן בטוח ואיטי אל אזור בו צריך אותם. לדוגמא חלקת אגרו פורסטרי, סווייל נוסף או מאגר או לימן. אם ניצור מגלש עודפים מוצלח הוא יעזור לנו לשמור על השלמות המבנית של כל הסווייל באירועי גשם רציניים.
סווייל הוא רק פרקטיקה נפוצה אחת מיני רבות ולרוב מתאימה לשטחים עם שיפוע קל עד בינוני. על צורה מעניינת נוספת של עבודות עפר לשימור נגר, בשם “לימן” נסביר בפוסטים הבאים.
